דברים שכתב פרופ׳ בני חפץ לזכרו של פרופ׳ יונה חן ז״ל, דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה בשנים 1993 – 1997, חוקר חלוץ בתחום מדעי הקרקע ומורה דרך לדורות של סטודנטים וחוקרים. פרופ׳ חן תרם רבות להעמקת הידע המדעי, לפיתוח המחקר החקלאי והסביבתי בישראל, ולחינוך והנחיית דורות של חוקרים מובילים.  השפעתו תיזכר עוד שנים רבות. יהי זכרו ברוך.

פרופ' בני חפץ:

כבר כמה חודשים אני מכין עצמי לרגע בו אאלץ לשבת ולכתוב הספד ליונה. היה ברור שזה מגיע, אבל הלב לא ממש נתן. הגיע העת, לצערי.

לכל אחד יש את יונה שלו – יונה איש המשפחה, יונה החוקר, יונה הקולגה והחבר, יונה הדיקן, יונה המנחה, יונה נשיא מכללת תל-חי, ומבחינתי החשוב מכל - יונה המנטור והמורה לחיים – אבא אקדמי. ליונה היתה כריזמה, אישיות כובשת ויכולת מופלאה להנחות, לנתב, לתמוך ולעזור. יונה היה מדען מוכשר שהשפיע רבות על תחומים רחבים במדע הקרקע, עם זאת אזכור אותו בעיקר בגלל היותו מנחה שידע בכישרונו הרב להכשיר למחשבה מקורית ויצירתיות במחקר, ולהקנות כלים שמאפשרים התפתחות אישית ועצמאית במחקר, בניהול ובאדמיניסטרציה.

פרופ' חן היה דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה (1993-1997) וכיהן כנשיא המכללה האקדמית תל-חי (2009-2015). הוא חתן פרס קרן פהר ומכון ירושלים לשנת 1997 וחתן פרס רוטשילד לשנת 1998. ב- 2002 זכה פרופ' חן בפרס הצטיינות יוקרתי למחקר מטעם קרן אלכסנדר פון הומבולדט של משרד המדע של גרמניה.

פרופ' חן הקים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית את תחום המחקר וההוראה של החומר האורגני במדעי החקלאות והסביבה. יונה פיתח מחקר בתחום זה, בבחינת יש מאין. לאחר שזיהה את  חשיבות התחום לקראת סוף לימודי הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' עמוס בנין, הוא בחר לצאת להשתלמות בתר-דוקטורלית אצל מוביל התחום בעולם, פרופ' Schnitzer בקנדה. לתחום זה, שפרופ' חן היה מחלוציו בארץ, השלכות חשובות ומרחיקות לכת הנוגעות למרבית האספקטים של המחקר החקלאי וסביבתי בהיבטים של פוריות הקרקע, שימורה והבנת תהליכי זיהום קרקע ומים. תחום זה רלוונטי אף יותר כיום בעידן של שינויי אקלים, בו ההבנה שקיבוע ושימור חומר אורגני בקרקע יכול להוות פתרון יעיל להפחתת ריכוזי CO2 באטמוספירה.

פרופ' חן במחקרו זיהה שהמקרומולקולות של החומר האורגני יוצרות סיבים דמויי תלכידים המשנים עוביים עם השינויים שחלים בתנאי הסביבה. בעזרת שיטות מחקר מתקדמות לזמנו הצליח פרופ' חן לזהות בסיבים אלו היכולת להתאגד למבנים דומיי מיצלות, תהליך המשנה את שטח הפנים הפעיל שלהם. מודל מרחבי שהוצע ע"י פרופ' חן כבר בשנות ה- 90 למבנה המרחבי של החומר האורגני מקובל כיום על מרבית החוקרים בתחום בעולם. במעבדתו של פרופ' חן פותחו חומרי דשן המאפשרים השגת יבול מיטבי. כמו כן קבוצת המחקר שלו, יחד עם פרופ' הדר, מצאו ביו-מולקולות המסונתזות על ידי מיקרואורגניזמים אשר ממלאות בטבע ובחקלאות תפקיד ייחודי בקשירת ברזל והסעתו אל הצמח. במחקריו יחד עם ד"ר טרצ'יצקי נמצאו רמות גבוהות של בורון בצמחים הגדלים בקרקעות מושקות בקולחים. בעקבות ממצאי המחקר, נקבעו ויושמו תקנות המחייבות הימנעות משימוש באבקות כביסה מכילות בורון, ומפעלי התפלה חויבו בטיפול להפחתת ריכוז הבורון לרמה בלתי מזיקה לצמחים. תקנות אלו שנבעו מעבדותו החלוצית של פרופ' חן גרמו להעלמות תופעת נזקי בורון בחקלאות. בהיבט אחר ממצאי מחקריו של פרופ' חן עם ד"ר ענבר ואחרים אפשרו שימוש חוזר במספר חומרי פסולת כמצעי גידול צמחים. הוא מצא שקומפוסט מסוגים שונים מהווה תחליף במצעים מנותקים לכבול המיובא מחו"ל,  ואפר פחם מגורען יכול להחליף את הטוף הנחצב מרמת הגולן.

פרופ' חן הנחה תלמידי מחקר רבים, הוא הכשיר במעבדתו מעל 35 תלמידים לתואר ד"ר (Ph.D) ו- 70 תלמידים לתואר השני (M.Sc.) – זהו הישג יוצא דופן שעומד לזכותו. ההכשרה בקבוצת המחקר של פרופ' חן היתה ברמה האקדמית הגבוהה ביותר. יונה בכישרונו הרב ידע להכשיר את תלמידיו לא רק למחשבה מקורית ויצירתיות במחקר, אלא גם להקנות להם כלים שיאפשרו התפתחות עצמאית כמובילים בתחומם. לכן לא מפתיע שבוגרי קבוצת המחקר של יונה כיהנו ומכהנים בשלל תפקידים משמעותיים בארץ ובעולם – במשרדי הממשלה, בחברות ממשלתיות, ביחידות מוניציפליות, וכאגרונומים בכירים ונושאי תפקידים בתעשייה ובסקטור הפרטי. כמו-כן בוגרי המעבדה של יונה השתלבו באקדמיה ובמכוני מחקר כחוקרים מובילים בתחומם בארץ ובחו"ל.

פעילותו המדעית המצטיינת של פרופ' יונה חן באה לידי ביטוי במספר הרב של פרסומים בכתבי עת מדעיים בינלאומיים מן השורה הראשונה, בכתיבה ועריכה של ספרים, ובפרסום של מאמרי סקירה. בנוסף, פרסם פרופ' חן מאמרים המופנים לחקלאים ולציבור העוסק באיכות הסביבה. ברשימת פרסומיו של פרופ' חן ניתן למצוא מעל 400 פרסומים, מספר מרשים באופן אבסולוטי, ולא שכיח כלל למדען בתחומי החקלאות ובייחוד בתחום של מדעי הקרקע והמים. פרופ' חן כיהן כחבר וכעורך במערכות של מספר כתבי עת מדעיים מובילים בעולם. הוא כיהן כנשיא הוועד המנהל של האגודה הבינלאומית לחומרים הומיים (IHSS), כנשיא האגודה הישראלית לאקולוגיה ואיכות הסביבה, ובשלל תפקידים בפקולטה לחקלאות ובאוניברסיטה העברית.

כתלמידו, ולאחר היכרות של מעל 30 שנים, אני מעריך ומוקיר, ואף נפעם, מפעילותו האקדמית והציבורית של יונה שהתאפיינה ביצירתיות, העמקה ורצינות, וביכולת לזהות בעיות ולהביא לפתרונן באופן מושכל ובעבודת צוות. מזה כ-50 שנה הציג פרופ' חן חשיבה מקורית ורחבה וידע עמוק בתחומי החקלאות ומדעי הסביבה בצד הבסיסי-תשתיתי ובצד היישומי, במסגרת האקדמיה ומחוצה לה, כמורה וחוקר וכאיש מדע כאחד. פעילות זו של פרופ' חן התאפיינה בתהליך מתמיד של הרחבה והעמקה במדע ובפרקטיקה החקלאית, ובכישרון רב בהעמדת דור המשך של מומחים בתחומים אלו.

יונה התאפיין באישיות בלתי רגילה המאגדת נכונות לעבוד ללא לאות, ברצון ובנחישות לסייע לביסוס מעמדם האקדמי של מדענים צעירים, ביכולת יוצאת דופן להוציא דברים מן הכוח אל הפועל, וזאת בנועם הליכות ובשיתוף פעולה פורה עם מדענים ואנשי ציבור מהארץ ומחו"ל. כישרון ושלמות כזו קשה למצוא באדם בודד.
אין ספק שיונה הוא דוגמה וסמן איכותי למדען באקדמיה הישראלית – חוקר מן השורה הראשונה ומוביל בתחומו בעולם, מנטור ומנחה רב חסד וזכויות, אדמיניסטרטור ומנהיג מדעי, ישראלי וציוני נלהב.

היה לי  העונג, הזכות והכבוד לעבוד תחת, לצד ועם יונה. זכרו ודרכו יהיו אור לדרך. יהיה זכרו ברוך.

פרופ' בני חפץ, מכון וולקני והפקולטה לחקלאות