פרופ' אריה זינגר נולד 1934 ברומניה
נפטר 3/2010
דברים לזכרו מאת פרופ' בני חפץ
זכור לי הסיור בקורס בו אריה קיפץ בין סלעים בהרי ירושלים והסביר והתלהב מכל פרופיל ומכל חתך. כמו כן תמיד אזכור את אריה המדען בעל ידע עצום בנושאי קרקע ופדולוגיה כל שיחה איתו הייתה מתחילה על נושא פעוט אבל מסתיימת בעולם ומלואו של דברים. אנחנו במחלקה לקרקע מבכים את לכתו של אריה כחוקר, כפדולוג מוביל בעולם בנושא חקר החרסיות ומתנחמים רק בידע הרב שהשאיר אחריו ובספר שלאחרונה סיים לכתוב ולערוך על קרקעות ישראל שימש אותנו ודורות של תלמידים קדימה כספר לימוד.כחוקר צעיר במחלקה לקרקע לא זכיתי לעבוד הרבה עם אריה כקולגה מקצועי ולכן החוויה החזקה והמשמעותית שלי מאריה היא כתלמיד בקורסים השונים שאריה העביר. כסטודנט זכור לי היטב הקורס "התהוות קרקעות" בו אריה האיר את עינינו כתלמידים צעירים בחוג לקרקע ומים בתהליכים השונים שעובר סלע בהופכו לקרקע. זכורה לי היטב ההתלהבות והבוהק בעיניים בכל פעם שאריה דיבר על קרקע כמדיום חי ונושם שמשתנה, אומנם לאט, אבל בהחלט עובר תהליכים.
דברים לזכרו מאת פרופ' שלמה ניר
אתחיל בכמה פרטים ביוגרפיים שנודעו לי במהלך נסיעות משותפות מרחובות למזכרת-בתיה. אריה גדל ברומניה ובזמן מלחמת העולם השנייה אף עבר למחנה ריכוז עם הוריו. הוא למד בתיכון הרצליה בתל אביב ולימודי החקלאות משכו את ליבו מגיל צעיר. באותה תקופה טענה ועדת הקבלה שמאחר והיה עירוני, עליו להיחשף לחקלאות מעשית לפני תחילת לימודי החקלאות. אריה לא היסס והצטרף לתקופה של כשנה לקיבוץ שובל שבנגב.
בשנים שאחרי הפרישה המשיך אריה לחקור במרץ ובין היתר קיבל על עצמו להיות אחד משני העורכים של הספר: "Developments in Clay Science Volume 3 Developments in Palygorskite - Sepiolite Research" Eds. E. Galan and A. Singer (2011).
אני זוכר שנכחתי בפגישה במדריד של האגודה הספרדית למדעי החרסיות, אשר בה אריה נבחר לחבר כבוד של האגודה והרצה על תכניותיו ועבודותיו האחרונות. אז גם הוזכרו התכניות לסיים את הוצאת הספר.
מאחר ואריה נחשב כמומחה בשטח הקרקעות, לא פעם נזקקו לדעתו גם בסוגיות משפטיות. אני שמעתי ממנו שהוא התבקש להמליץ על כך שקרקע מסוימת אינה כשירה לשימוש חקלאי משום שרצו שתיועד לבניה. בניגוד למה שהיה מצופה ממנו על ידי אילי נדל"ן, בדיקותיו היסודיות הביאו אותו למסקנה שהקרקע הייתה עדיין מתאימה ביותר לשימוש חקלאי.
לאחר הפרישה המשיך אריה ללמד קורסים בהתנדבות ובכך תרם רבות לסטודנטים במחלקה. כמו כן הוא תרם לקליטה נוחה של חוקרת ומרצה חדשה, ד"ר יעל מישאל, שקיבלה על עצמה ללמד באחד מקורסי הבוגר שאריה לימד בעבר.
בין עיסוקיו המדעיים היה לאריה ענין רב במחקר על קהילות יהודיות ברחבי העולם, ובפרט קהילות שהידע עליהן היה מועט. פרט לידע העצום שהוא צבר על קהילות ברומניה ובאירופה, הוא גילה התעניינות רבה בקהילות בדרום הודו ואף ביקר שם תוך כדי ניצול הזמנתו למתן הרצאות בנושאי פדולוגיה בכלל. אריה היה מקור של ידע נרחב ויסודי בתחומי תרבות מרובים.
בשנים האחרונות לחייו הוא היה במצב גופני טוב מאוד והפקיד על הליכה מהירה של כ- 6 קילומטרים ביום. סרטן הריאות שבו נתקף הגיע בהפתעה וקטע תכניות לטיולים מרתקים שהוא הכין וכן תכניות מדעיות.
יהי זכרו ברוך.
תחומי מחקר
התהוות קרקעות באזורי אקלים שונים ועל חומרי מוצא שונים.
שינויי קרקע בהשפעת תהליכי שקיעה אטמוספירים.
מיפוי וייעוד קרקעות.
חקר פאליוסולים והקשרם הפאליואקלימי.
מינרלוגיה של קרקעות מדבריות.
התהוותן של חרסיות תת-ימיות ממוצא הידרותרמלי.
שקיעת אבק באזור ים המלח.